מהי אוסטאופורוזיס?
אוסטאופורוזיס הינו מצב של חלשה ושבירות העצם, כך שמעידה מקרית או חבלה קטנה עשויה לגרום לשבר. שבירות העצמות, bone fragility, מתבטאת בעליה במקרים של שברים בעצמות האגן, הירך, חוליות ושורש כף היד. אוסטאופורוזיס כשלעצמה איננה גורמת לכאבים, אך שברי חוליות, צוואר ירך או אגן כרוכים בפגיעה משמעותית באיכות חיים, כאבים כרוניים, תהליכי שיקום ממושכים, פגיעה בתפקוד, סיבוכים נלווים ואפילו תמותה. לפי מחקרים שיעור התמותה בקרב קשישים לאחר שבר צוואר ירך מוערך כ 33% במהלך השנה שלאחר השבר.
מה הסיבה לשבירות העצם?
בתוך העצם מתקיימים כל העת תהליכים מנוגדים ומשלימים של פירוק עצם ובניה מחדש. כאשר תהליך הפירוק גובר על תהליך הבניה מתרחש תהליך איטי של איבוד עצם, המתרחש עם הגיל באופן פיסיולוגי בקרב נשים וגברים. הגברת תהליכי פירוק מתרחשת בפרט בקרב נשים לאחר הפסקת הווסת.
מהם הגורמים הקשורים לעליה בסיכון לשברי אוסטאופורוטים?
צריכת אלכוהול גבוהה, עישון, צריכה דלה של סידן בתזונה, שימוש ממושך בסטרואידים, מחלות כרוניות, אי ספיקת כליות וסוכרת, חשיפה לתרופות מסוימות, הפרעות במשק הסידן בגוף, חסר טסטוסטרון בגברים, הפסקת הוסת בנשים בגיל צעיר, הפרעות בפעילות הורמון התריס, משקל גוף ירוד או ירידה חדה במשקל, למשל בקרב מטופלים אחרי ניתוחים בריאטרים, וכן גורמים גנטיים.
הסיכון להופעת שבר חדש אוסטאופורוטי עולה בקרב אנשים עם נפילות חוזרות, וכן בקרב אנשים שכבר חוו שבר אוסטאופורוטי בעבר.
חשוב לזכור שמרבית השברים האוסטאופורוטיים באוכלוסייה מתרחשים בקרב אוכלוסיות בעלות צפיפות עצם שאיננה דווקא בטווח אוסטאופורוזיס, ולכן יש חשיבות גבוהה לטפל בגורמי הסיכון, לשמר את חוזק העצם ולמנוע נפילות בקרב כלל האוכלוסייה ובפרט בגיל הקשיש.
כיצד מעריכים את חוזק העצם?
הכלי העיקרי להערכת צפיפות העצם הוא בדיקת DXA – DUAL ENERGY X-RAY ABSORPTIOMETRY – הכרוכה למעשה בצילום רנטגן רגיל במנחים מיוחדים בהם נמדדת צפיפות העצם, כאשר האתרים הנמדדים הם חוליות עמוד השדרה המתני עצמות הירך ולעתים עצם האמה. הציון המתקבל בבדיקה זו משקף את צפיפות העצם ביחס לממוצע הצפיפות בקרב נשים בגיל הבגרות הצעירה, אז מסת העצם נמצאת בשיאה. אבחנה של אוסטאופורוזיס מבוססת על ערכי צפיפות עצם ירודים, T-SCORE -2.5 , כלומר 2.5 או יותר סטיות תקן מתחת לצפיפות הנצפית בקבוצה הגיל הצעירה.
מה ניתן לעשות כדי למנוע הדרדרות של צפיפות העצם?
שמירה על משקל גוף תקין, ביצוע פעילות נושאת משקל לחיזוק העצמות ושיפור היציבה באופן סדיר, כמו גם צריכת סידן מספקת במסגרת הכלכלה היומית או באמצעות שילוב תוסף. צריכת הסידן המומלצת לאישה לאחר המנופאוזה היא 1200 מ"ג/יממה. כמו כן מומלץ לצרוך כ- 1000-800 יחידות ויטמין D3 ליום בטיפות או בכדורים. אלה המלצות שתקפות למרבית האוכלוסיה הבוגרת ללא קשר למצב העצמות.
למי כדאי לבדוק צפיפות עצם?
בשנים האחרונות עודכנו ההנחיות מטעם ארגוני הבריאות את המלצותיהם, וכיום ההמלצה היא לבצע סקירה של צפיפות עצם DXA בקרב נשים מעל גיל 65, אחת ל5 שנים. לגבי גברים אין הסכמה גורפת לגבי הצורך בבדיקת סקירה של כלל האוכלוסייה. ההמלצה בקרב חלק מהארגונים המקצועיים היא לבצע בדיקת צפיפות עצם בגברים החל מגיל 70. בקרב מטופלים ומטופלות עם גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס או שבר אוסטאופורוטי בעברם רצוי לבצע בדיקת צפיפות עצם בגיל צעיר יותר.
האם יש טיפולים שמונעים שברים?
במידה שמאובחנת אוסטאופורוזיס על פי צפיפות העצם או מוערך סיכון גבוה לשבר – ניתן להציע טיפולים תרופתיים המסייעים לשיפור צפיפות העצם. טיפולים אלה הוכחו במחקרים מבוקרים כיעילים להפחתת שברים באוכלוסיות גדולות של נחקרים. בחירת הטיפול מושפעת מהרקע הרפואי של המטופל, תפקוד כליתי, טיפולי עבר, חומרת הצפיפות, רמת הסיכון לשבר וכן העדפת המטופל. לכל מטופל יש להתאים טיפול בתוספים ויטמין D וצריכת סידן בתזונה או בתוסף שכן כל אותם טיפולים תרופתיים המאושרים להתוויה זו נבחנו בקרב מטופלים, אשר טופלו במקביל בתוספי סידן וויטמיןD. מדובר בטיפול שמטרתו מניעת שברים. טיפולים תרופתיים אלה נלקחים על פני מספר שנים, תוך ביצוע הערכה קלינית הדמייתית ומעבדתית חוזרת על מנת לוודא יעילות, בטיחות והתאמת הטיפול.